עפרה שפר, דיני בנקאות עפרה שפר עפרה שפר

בעיות עם המשכנתא? הבנק תובע אותך?

הבנקים לא רוצים שתדעו. אבל, אל דאגה

יש פתרונות!

חתמת על ערבות? הבנק תובע אותך?

לבנק יש מחויבויות על פי חוק

אל דאגה, יש הרבה מה לעשות!

הבעיות שלכם עם הבנק,

זה העסק שלי!

ר.ס.ס. פוסטים אחרונים ספר לחבר הוסף לפייסבוק הוסף ציוץ בטויטר

דיעה: להוציא את חוק "שיקים ללא כיסוי" מספר החוקים.

התקבלה במשרדי פניה נוגעת ללב של אדם שמנהל עסק כבר שנים רבות, והבנק הגביל את חשבונו, וגרם לו לנזקים בלתי הפיכים.

המאמר הבא הוא ניתוח של הדברים שאמר לי.

אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת במצב בו השינויים שחלו בשוק האשראי מכבידים מאוד על התנהלות עסקים, וגורמים להם לקריסה. לכן, אני מוצאת לנכון לפרסם את עיקרי הדברים שנכתבו, ומעוניינת לקבל תגובות על מנת לבחון האם ניתן לחולל שינוי.
למי שהדבר נוגע אליו, בכל צורה שהיא, מוזמן לפנות אלי בכתב, למייל האישי. ככל שההיענות שלכם תהיה גדולה יותר נוכל להסיק מסקנות לגבי הפעילות הנדרשת, ובמידת הצורך, נוכל לפנות לגורמים המתאימים על מנת להציל עסקים בישראל.

הקוראים מוזמנים לחוות דיעה, בין אם היא בעד ובין אם היא נגד.

דיעה: להוציא את חוק שיקים ללא כיסוי מספר החוקים
מקום בו צמצמו את שיקול הדעת של הבנקים, ובנק ישראל מאלץ אותם לא לאפשר חריגות בחשבונות, לכאורה לטובת הצרכן, ואף קונס אותם בכספים רבים, הגבלת חשבון בנק לאחר 10 שיקים, במיוחד חשבונות עסקיים, מהווה סרוס רציני של המשק, ולא מאפשרת לעסקים לשרוד.

בשנת 1981 חשב המחוקק כי יש למגר תופעת של מושכי שיקים ללא כיסוי, שכן זו הפכה מכת מדינה וקיבלה בעת ההיא ממדים מדאיגים. המחוקק סבר אז כי ההסדרים הקיימים בחוק ההוצאה לפועל, שקבע ששטר, לרבות שיק, ניתן לביצוע כמו פסק דין, כדי להקל על האוחז בו לגבות את כספו, וכן ההסדר בחוק העונשין, במסגרת עבירת המרמה, בו יוחדה עבירה למוציא שיק בידיעה שאין חובה על הבנקאי לפרעו – אינם מספקים, ואין בהם כדי להרתיע בעלי חשבונות מלמשוך שיקים שלא ייפרעו עם הצגתם, והתופעה מדאיגה מאוד.

או אז התכנסו להם חברי הממשלה והגישו הצעת חוק וסברו כי ההסדרים האמורים, וחוקקו את חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הקובע, בין היתר, כי חשבון ובעלי החשבון יהיו מוגבלים מלמשוך שיקים במשך שנה, אם נמשכו על החשבון 10 שיקים שסורבו מסיבת אין כיסוי מספיק.

במסגרת הצעת החוק, נאמר כי אמנם המכסה של 10 שיקים נקבעה בחוק, אך מוצע שאם יתברר, לאחר רכישת נסיון בהפעלת החוק, או עקב שינוי הנסיבות, שהמכסה אינה מתאימה, יוכל שר המשפטים לשנותה בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת חוק ומשפט.
מאז חלפו למעלה מ-20 שנה והמחוקק לא מצא סיבה לשנות את המיכסה.

האם הגיעה העת לחולל שינוי?
השינויים שחלים במשק, בעקבות הטכנולוגיה, נגישות המידע, שינויים רגולטורים של בנק ישראל, והתערבות יתר של הרגולטור בשיקול הדעת של הבנקים (כך אני סבורה) מחייבים נקיטת צעדים מיידיים להציל עסקים רבים קטנים ובינוניים, מקריסה טוטאלית, גידול באבטלה, וחורבן כלכלי של המשק. במידה ולא ייעשה כן, האם נמצא עצמנו בעוד זמן מה באובדן דרך וחורבן כלכליים, שלא יתאפשר השיקום של הכלכלה.

במה דברים אמורים? בשנת 2006 סבר המחוקק ביחד עם בנק ישראל, כי תופעת החריגה ממסגרות האשראי מניבה לבנקים רווח מיותר על חשבון הצרכן, ויש למגר תופעה זו. היה "פופוליסטי" לחשוב שהבנקים מרוויחים יותר מידי, ויש לסייע לאזרח לצמצם עלויות אשראי, ומקום בו הבנק מאפשר חריגה, עליו למסד זאת במסגרת מוסדרת, תוך גביית ריבית מסגרת ולא חריגה.
בנוסף, בנק ישראל החל לקנוס את הבנקים על כל חריגה של לקוח ממסגרת האשראי.


החלטות אלה, גרמו לכך שהבנקים, ראשית, ייקרו את ריבית המסגרת והחילו את ריבית החריגה על המסגרת, שנית, ומחשש לפגיעה במערכת הבנקאית לה הם אחראים ומתוך שהבנקים, חרדים לכספם, ובצדק, נתנו הוראות למנהלים ופקידים, כי כל לקוח שחורג ממסגרת האשראי שלו, אין מקום לאפשר זאת, ומיד להחזיר לו שיקים.

הבנקים לא יכלו כלל להפעיל שיקול דעת, מחשש לנזקים עקב קנסות, וכאשר נוצר מצב שהבנק צריך להעדיף את האינטרס שלו, לעומת האינטרס של הלקוח שלו, גם אם מדובר בלקוח עסקי שעובד 30 שנה בבנק, ואף רווחי, החזיר לו שיקים.
משמעות החזרת השיק לעסק בינוני וקטן, הינה הרת גורל. מאותו רגע, או קצת אחרי, העניין מדווח ל-BDI ומשם הדרך להידרדרות קצרה.

בנוסף, הואקום שנוצר והחשש הכבד מכך שהחשבון יוגבל, הביא את בעלי העסקים הקטנים לפתרונות אלטרנטיביים, וגרם לפריחה של השוק החוץ בנקאי, מה שקרוי "השוק האפור", בין אם מדובר ב"אפור בהיר" ובין אם מדובר ב"אפור כהה", שוק שגובה מלקוחותיו, העסקים הבינוניים והקטנים ריבית חודשים בשיעור של 3-7% לחודש!!!!! קרי 36%-84% לשנה, ובכך מתחסלים להם עסקים אחד אחד.

אם כן, נוצר מצב, שהבנקים כבר לא יכלו לספק אשראי לעסקים על פי צרכיהם, החלו בתופעה של החזרת שיקים, ודרישה להפקדה מוקדמת, במקרה שמדובר בשיקים של לקוחות ולא בכסף מזומן, העסק אט אט מדווח כעסק בעייתי, יתר הבנקים מיד מקבלים על כך מידע ולא מוכנים לאפשר לו לפתוח חשבון ואף לקבל אשראי נוסף, העסק, בצר לו, פונה לשוק החוץ בנקאי, מתחיל לשלם ריבית בשיעורים העולים על הרווח הגולמי, ומגיע להפסדים שגובה המחזור העסקי שלו לפחות, ואם יש בנקים נוספים, תכפילו בכל בנק, והופ. עוד עסק חוסל. עוד עובדים מפוטרים, עוד מובטלים חדשים, עוד משפחה רעבה, עוד פינוי מבית מגורים, עוד עני בישראל. כל ההידרדרות הזו גורמת לירידה עזה בצריכה הפרטית, ול"חגיגת ההרס" מצטרפים גם הסוחרים ונותני השירותים, ואז הם מפטרים את העובדים שלהם, כי אין מספיק כסף לשלם ואין פרנסה, ועוד קבוצה נכנסת למעגל העוני וחוזר חלילה...

האם לדעתכם יש להחזיר לבנקים את שיקול הדעת אף אם הדבר כרוך בחריגות ממסגרת האשראי, להימנע מלהטיל על הבנקים הקנסות, ולהפסיק להתערב יתר על המידה, ולתת לשוק לנוע באופן חופשי יותר. כצעד ראשון, האם ראוי למחוק את חוק שיקים ללא כיסוי מספר החוקים.

מי שמזדהה עם הבעיה, אבקש את תגובתו במייל אישי. אשמח גם לקבל דיעות נוגדות, על מנת להפרות את החשיבה.
אין באמור בבלוג משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת והדברים אינם באים כתחליף לייעוץ משפטי.

כדאי לדעת - פוסטים פופולריים מהבלוג




בניית האתר, קידום ושיווק: נקסטמדייה

מייצגת לקוחות נגד בנקים
פרטיים ועסקיים שנקלעו לבעיות כלכליות ונתבעים על ידי בנקים. טיפול בענייני פשיטת רגל, משכנתאות, חשבונות מוגבלים ועוד.

עורכת דין - עפרה שפר

 דבורה הנביאה 22, תל אביב 69350

טל. 03-5499059, נייד: 052-5777353

פקס: 03-5499069

[email protected]


עפרה שפר
, עו"ד - דיני בנקאות

ביכולתינו לסייע לך לצאת מהמצב הקשה ולאפשר לך להבריא את עצמך. בואו נדבר

כתבו אלי